למידה


מהם התנאים המאפשרים למידה אפקטיבית?

בעבר נטו לקשור את המושג למידה לתהליך פאסיבי של קליטת מסרים והפנמתם, המתקיים בעיקרו כאשר מי שהנם בעלי ידע מתוקף השכלתם, מומחיותם ובגרותם, מעבירים אותו למי שהנם צעירים ונטולי ידע. כיום ראייה זו איבדה מתוקפה. ההנחה הרואה בלומד/ת מעין "כלי ריק" שיש למלאו בידע המצוי בידי המלמד/ת הוחלפה בראייה יותר מורכבת של תהליך הלמידה ויחסי הגומלין שבמסגרתם הוא מתקיים.

ראשית, אם בעבר נהוג היה לראות בלומדים והלומדות את מי שעוסקים בלמידה כחלק מתהליך החיברות בגילאים המוקדמים, הרי שכיום החיים במודרניות המאוחרת מצריכים השתתפות בתהליכי למידה במהלך הבגרות ולא רק במהלך הילדוּת. השינויים המואצים שעוברת החברה מחייבים למידה מתמדת המאפשרת לא/נשים להתאים עצמם לסביבה המשתנה תדיר. כך, א/נשים בכל הגילאים לוקחים חלק במה שמוגדר בספרות המחקרית כ"מהלך חיים של למידה" (Life-long learning).


שנית, ממחקרים אודות תהליכי הלמידה שנעשו מתוך גישה קונסטרוקטיביסטית, ניתן להסיק שהלומדים והלומדות לעולם יגיעו לתהליכי הלמידה כשהם נושאים עמם ידע קודם. ההנחה שהם/ן מגיעים לתהליך נטולי ידע הופרכה מזמן.

למידה אפקטיבית מתרחשת כאשר הידע החדש הנלמד הנו רלוונטי ללומד/ת. רלוונטיות משמעה חיבור לידע הקודם שהלומד/ת נושא/ת עמה/ו, או חיבור לעולמו/ה במובנים של עניין או עמדה המאפיינת אותו/ה. המשמעות היא שתהליכי הלמידה צריכים לאפשר ללומד/ת להביא לידי ביטוי את עולמם ואת הידע הקודם אותו הם/ן נושאים/ות כדי לקשור בינו לבין הידע החדש, או במילים אחרות – הלמידה הנה תהליך אקטיבי עבור הלומד/ת.

שלישית, מחקרים אנתרופולוגיים אודות תהליכי למידה מצביעים על כך שלמידה היא תהליך חברתי בעיקרו. מעבר לעובדה שרוב תהליכי הלמידה מתקיימים במסגרת של יחסי גומלין, הרי שהלמידה תמיד מתקיימת בתוך הקשר חברתי ותרבותי שבמסגרתו מתרחשת הבניה של המשמעויות הקשורות בה. בין אם הבניה זו עוסקת בחשיבות המיוחסת לתכנים הנלמדים, באופייה של המומחיות הנדרשת מן הלומד/ת והמלמד/ת, בהיררכיה החברתית הקשורה בכך או בהקשר הארגוני או הפרופסיונאלי שבו היא מתקיימת, למידה הנה במהותה תהליך חברתי הממוקם בהקשר מסוים והנושא משמעויות רלוונטיות לסביבה שבה הוא מתקיימת. כמו כן, לעתים מתקיימת הלמידה בתוך הקשר ממוסד ופורמלי, כגון בית ספר, גן או אוניברסיטה. במקרים אחרים מתקיימים ממדים של למידה בתוך הקשרים חברתיים בלתי פורמליים, בין אם מדובר בתהליכי חניכה, ובין אם מדובר בתהליכים פחות היררכיים שבהם מתקיימת השפעה בין עמיתים או באמצעות מדיומים של תקשורת ההמונים.

למידה, אם כן, היא תהליך חברתי. היא מצריכה אקטיביות של הלומד/ת וחיבור משמעותי לעולמו/ה. ראייה זו של התהליך קשורה גם בהבנה שעל מנת שהלמידה תהיה אפקטיבית רצוי שיהיו בה ממדים של חוויה והתנסות.

ככל שסביבות המידה יאפשרו ביטוי של הלומדים/ות ועולמם/ן, ככל שאמצעי הלמידה יהיו רלוונטיים לעולמות של משמעות שהנם חלק מהווייתם, כך תתאפשר למידה משמעותית בהן. במציאות של תהליכי למידה המתקיימים בעידן שלאחר "המהפכה החזותית" הדבר מחייב לתת את הדעת על עיצוב הסביבה, אופי התהליכים החברתיים והלימודיים שהיא מאפשרת, והמידה שבה היא משתמשת בשפה חזותית שהנה רלוונטית לעולמם ולעולמן של הלומדים והלומדות.


91 צפיות

 © כל הזכויות שמורות

לנצר דגן בע"מ