עיצוב סביבות למידה
החינוך הבית ספרי כחינוך לכל התפתח בראשית העת המודרנית כתוצאה משינויים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים שחלו עקב עידן המהפכות בחברה האירופית.
תהליך התיעוש הפך את רובו של כוח העבודה בחברה לעובדים שכירים, והדבר רוקן למעשה את בית המשפחה מיושביו. משום כך נדרשה התארגנות מחודשת לצורך ההשגחה והטיפול בילדים. במקביל התפתחה בשוק העבודה הדרישה לכוח אדם יודע קרוא וכתוב ובעל מיומנויות חישוב. שני התהליכים הללו, ביחד עם תהליכים חברתיים ותרבותיים נוספים, עומדים בבסיס האוריינטציה הכללית של בית הספר כמוסד המקנה סוגים שונים של אוריינות וככזה המכשיר את הילדים בתוך מסגרת מוגנת ומטפחת לתפקודם העתידי כמבוגרים בחברה.
במשך רובה של התקופה המודרנית התמקדה ההוראה בבית הספר בהקניית מיומנויות של אוריינות מילולית ומתמטית לתלמידים. עם השנים, ככל שגברה ההתמחות בשוק העבודה ונדרש פיתוח כישורים נוספים על מנת לעמוד ביעד של הכשרת התלמידים לתפקד בהצלחה כמבוגרים לעתיד בחברה, שולבו בתכנית הלימודים סוגים נוספים של אוריינות.
במקביל, התפתחו בחברה מסגרות שונות של חינוך משלים שהקנו כישורים אורייניים מגוונים לילדים ולמבוגרים, וכן התפתחה מודעות להשפעתם של מדיומים שונים של תקשורת ההמונים על תהליכי החיברות (סוציאליזציה).
העשורים האחרונים, על השינויים הטכנולוגיים המואצים שחלו בהם, מתאפיינים בהתפתחותה של תרבות שהנה וויזואלית מאי-פעם.
תהליך זה, שיש המכנים אותו "המהפכה החזותית" משליך על אופיים של תהליכי הלמידה המתקיימים בחברה ועל האמצעים המשמשים בהם. הללו צריכים להקנות ללומדים וללומדות מיומנויות חיוניות של אוריינות חזותית, אשר באמצעותן יוכלו לפרש ביטויים חזותיים, לייצר כאלו בעצמם ולפתח חשיבה ביקורתית אודותיהם.
תהליך זה מתאפשר בשלוש רמות של פעולה:
עיצוב הסביבה הלימודית באופן שיאפשר את הוצאתם אל הפועל של התהליכים הרצויים בה, וכן יבטא את טבעם של התהליכים החינוכיים והלימודיים המתקיימים בה.
שימוש באמצעים חזותיים להעברת התכנים, המסרים והערכים שבהם עוסק התהליך הלימודי או החינוכי.
הקניית מיומנויות לחשיבה על השימוש במסרים חזותיים – פיתוח חשיבה ביקורתית בקרב הלומדים והלומדות אודות התנהלותם בשדה התקשורת החזותית, והקניית מיומנויות רפלקסיביות לגבי התהליכים שבהם הם והן מעורבים/ות.
